לצערי עוד לא הייתי אז בטוויטר, אבל עוד ש Lending club החלה את דרכה אמרתי. שה P2P הוא רעיון מטומטם להפליא. וזה למה:

מדובר בגופים שמציעים לאנשים להלוות את כספם ישירות לצרכני אשראי. ולכן הם קרויים Person to Person - P2P ההנחה שמאחורי ה P2P היא שלמתווכים הפיננסים, בנקים בעיקר , מעט ערך מוסף, ולכן To cut the Middle man יחסוך עלויות שמהן יוכלו להנות המשקיעים. מדובר בקשקוש. אנסה להסביר למה.

לבנקים יש מספר תפקידים בשיבתם כמתווך: 1. חיתום- הם בודקים למי ניתן הכסף, מנטרים את מצבו, ומקבלים בטחונות במידת הצורך.

עובדי החיתום בבנקים הם בעלי תארים מתקדמים, ועוברים הכשרות שנמשכות לפחות עשור. המערכות התומכות, לא נופלות משום מערכת של חברת פינטק.

אבל זה לא רק עניין של מיומנות, בגלל גודלם, לבנקים הרבה מידע “מהשוק״ שאינו זמין לגופים קטנים. בנוסף, עיקר האשראי שהם מעמידים הוא ללקוחות קיימים שלהם, איתם יש להם ניסיון ״אמיתי״ ולא רק מידע חיצוני שניתן לרכוש או לקבל. במימון זה נקרא Informed, בעוד שהשחקנים האחרים הם Uninformed.

2. גביה. כשהדברים משתבשים, הבנקים מנוסים בגיית חובות. במרבית המקרים הם יצליחו לגבות הרבה יותר מנושים אחרים.

3. ניהול קפדני ומסודר. עם כל הכבוד לטריא, B the Bank והאחרים, בשיטות ניהול הסיכונים וניטורם בבנקים הושקעו מאות שנות אדם וחלה עליהם רגולציה קפדנית. כמו להשוות דוכן בשוק לשופרסל.

4. מעילות והונאות. הפיקוח הפנימי בבנק, ברוטלי וחודרני. פעם קיבלתי העברה יוצאת דופן מחו״ל לחשבוני. תוך 15 דקות התקשרו מביקורת הפנים ״לדרוש בשלומי״. למי שמכיר, אלו המערכות של אקטימייז - נייס שעלו על אותה העברה. ידעתי שזה יגיע, כי הייתי שותף להטמעת המערכות האלו בבנק..

כל לחיצת מקש, כל שיחת טלפון, כל תנועה בחשבון מוקלטים ומנוטרים. קשה להאמין שאותם גופי P2P מסוגלים לכך.

תארו לכם עובד שנכנס לתיק של לווה, שהוא חבר שלו ומשפץ קצת את הנתונים. גם בבנקים נתקלתי במקרים כאלה. על 99% מהם עלו תוך ימים בודדים.

5. פיזור. הבנק מפזר את כספי הפקדון שלך בין מיליוני לווים. נכון, חלק מה P2P משווקים מודלים בהם ההשקעה שלך מפוזרת. ועדיין אין סיכוי שהיא תפוזר בדומה לבנק.

6.Adverse Selection בגלל העוצמה השיווקית של הבנקים, והיכולת שלהם לתת אשראי זול ללקוחות טובים, קיים החשש שהלקוחות שמגיעים ללוות בחברות ה P2P הם אלו שנדחו על ידי הבנקים. אלו שאתן לא רוצות לתת להם מכספכן.

7. והכי חשוב- ההון העצמי. כאשר לקוח לא מחזיר את האשראי לבנק, הבנק מפסיד. לא המפקיד. למעשה חלק מההון העצמי של הבנק נגרע. מפקיד הפיקדון יפגע רק כאשר כל ההון העצמי של הבנק נמחק. למעשה, הפער (המרווח) בין הריבית שהמפקיד מקבל, לריבית שמשלם לוקח האשראי הוא בחלקו ״פרמיית ביטוח״.

לסיכום, דעתי על עסקי ה P2P הייתה ונשארה שלילית. לא שווה את הסיכון למפקידים, כדאי ללקוחות בעייתיים, וחסר התכנות כלכלית.